חג הקציר: איך מממשים את הרווחים הפיננסיים שזרענו?

כתבות ומאמרים

אנחנו שומעים הרבה על איך לחסוך, איפה להשקיע, כמה התשואה בכל בית השקעות, איפה להפקיד את הכסף – אבל לא מספיק על הצד השני: מתי למשוך, איך למשוך וכמה זה יעלה לנו || מאמר חגיגי לכבוד שבועות

אנחנו מדברים וחושבים הרבה על הכסף שלנו. כמה יש לנו, איך מרוויחים יותר, איך מוציאים פחות, איפה כדאי לחסוך, כמה יהיה לנו כשנצא לפנסיה. זה טבעי – כסף הוא המכשיר שבאמצעותו אנחנו חיים, אוכלים, שותים, מבלים ומשלמים על קורת גג לנו ולילדינו. כמובן שבעוד אנחנו חוסכים – אם זה בקרנות נאמנות, בקופות גמל, בבנק או בקרן פנסיה – חשוב לנו לדעת אילו אפיקים מניבים תשואות טובות, איפה דמי הניהול נמוכים וכיוצא בזאת.

אינספור מילים נכתבו בעבר ונכתבות מדי חודש על ביצועי בתי ההשקעות, על השפעת הכיוון בשוקי ההון על החוסכים ועוד ועוד. לרגל חג שבועות – חג הקציר – בחרנו להתמקד הפעם דווקא בצד השני של החיסכון: הרגע שבו אנחנו רוצים לקצור את מה שחסכנו. לגעת בכסף.

למשל, איך מקבלים את הקצבה בפנסיה? כמה מס משלמים כשמושכים מחשבון השקעות? והאם כדאי למשוך מקרן ההשתלמות כל 6 שנים? ישנן דרכים שונות לקצור את פירות עמלינו, בואו נראה כיצד ייראה העתיד של הכסף שלנו.

פנסיה, ביטוחי מנהלים וקרנות גמל

אפשר לומר שקרן הפנסיה היא "אם כל החסכונות". היא נפתחת (במקרה האופטימלי) ברגע שאנחנו מכניסים לכיסנו את השקל הראשון שהרווחנו, וממומשת בזקנתנו, בעת הפרישה. כך, לאורך שנים ארוכות אנחנו מבצעים את פעולת ה"זריעה" של הפנסיה. החיסכון הזה הוא זה שעתיד לממן את חיינו לאחר הפרישה.

מסיבה זו, הקציר של כספי הפנסיה צריך להיעשות במחשבה תחילה, מתוך תכנון והבנת ההשלכות. ראשית, מודל החיסכון הפנסיוני בנוי לטובת ימי הגמלאות, ולכן משיכה מוקדמת – על אף שהיא אפשרית – גוררת מיסים וקנסות שהופכים אותה למהלך פיננסי לא חכם.

כספי הפנסיה מחולקים לתגמולים (ההפרשות של העובד והמעסיק לקרן) ולפיצויים (כספים שניתנים בעת סיום העסקה). משיכה מכספי התגמולים, תגרור תשלום מס משמעותי של 35% לפחות מכספי הפיצויים ניתן למשוך בעת סיום עבודה בפטור ממס – עד תקרת הפיצויים הפטורה, 12,640 שקל על כל שנת עבודה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שניצול הפטור על הפיצויים פוגע בפטור על הפנסיה בגיל פרישה. יש לציין שכללים אלה חלים גם על ביטוחי מנהלים וקופות גמל.

כעת, במקרה הסביר יותר – משיכת כספי הפנסיה בעת הפרישה – עומדות בפני החוסכים שתי אפשרויות: קצבה חודשית או היוון חד-פעמי. הדרך לבחור איך לממש את הכספים תלויה בצרכים האישיים של כל לקוח, מצב בריאות, כללי המס ומיצוי הטבות המס. לכן מומלץ מאוד לפנות למומחה פרישה ברגע האמת (וכדאי הרבה לפני כן), כדי לעשות ההחלטה הנכונה ביותר.

קופות גמל וקרן השתלמות להשקעה - איך קוצרים רווחים?

סכומים קטנים, חלומות גדולים

אם אנחנו מעוניינים להבטיח לילד או לילדה שלנו התחלה מוצלחת בחיים שאחרי הצבא או לקראת לימודים, נוכל ליזום חיסכון ארוך טווח. במקום להגיע לשנת 2040 ולנסות "לגרד" איזשהו סכום, חיסכון מינימלי של סכום קטן מדי חודש יביא אותנו למטרה הרצויה. כיצד? הנה הצעה בסיסית.

נולד לכם ילד, מזל טוב! עכשיו פתחו קופת גמל להשקעה, שתהיה מיועדת להיפדות (או להישמר)  בהגיעו של הילוד לגיל 21. נניח הפקדה חודשית של 150 שקלים לקופת הגמל, הרבה פחות ממחיר של שתי מנות במסעדה. אם ההפקדה הזו תצא מחשבון הבנק שלכם כהוראת קבע, קרוב לוודאי שתצליחו לעמוד בהוצאה החודשית.

בקופות הגמל להשקעה היתה התשואה המצטברת הממוצעת במסלולים הכללים בבתי ההשקעות השונים (לפני ניכוי דמי ניהול) כ-8% בשנה, (נכון לחודש פברואר 2022).

לצורך ההמחשה נערוך סימולציה שתציג מה יהיה הערך העתידי של הפקדה חודשית בת 150 ₪, נניח תשואה שנתית של תשואה של 4%,הפקדה חודשית של 150 שקל בחודש, כפול 252 חודשים (21 חודשים*12 חודשים בשנה).

כך, חיסכון פעיל מצדנו עבור הילד או הילדה, בסכום קטן של 150 שקלים בחודש, יניב חסכון עתידי של 37,800 שקל. כבר על סכום כזה הילדים שלנו יודו לנו בהגיעם לגיל 21. אבל זהו רק הבסיס, כי התשואה השנתית, שמצטברת משנה לשנה ומחושבת בכל פעם על סכום שהולך וגדל (באפקט ריבית דריבית) – מוסיפה עוד הון. בחישוב מלא של תשואה שנתית של 4% (0.327% בחודש) יקבלו הילדים לידיהם 58,752 שקל.

קרנות השתלמות

גם בקרנות השתלמות – מכשיר חיסכון יעיל ופופולרי – ישנן דרכים שונות לקצור את שזרענו. הכספים שמופקדים בקרן וצוברים תשואה, ניתנים למשיכה בפטור ממס רווחי הון בכל 6 שנים, זאת עד תקרת הפקדה שנתית: אצל רוב ציבור השכירים יפקיד העובד 2.5% מהשכר והמעסיק 7.5% מתקרת שכר חודשי של 15,712 שקל (ייתכנו אחוזי הפקדה שונים); אצל עצמאים – עד תקרה שנתית של 22,550 שקל בשנה (שמתוכם 18,960 ש"ח פטורים ממס רווח הון).

את הכסף ניתן למשוך בכל עת לאחר וותק של 6 שנים פטור ממס. בנוסף נפתחת נקודת יציאה לאחר 3 שנים בשלושה סוגי מצבים:

  1. הכסף ישמש למימון השתלמות מקצועית.
  2. החוסך או החוסכת הגיעו לגיל פרישה לפי החוק.
  3. החלת ותק – למי שבאמתחתו 2קרנות השתלמות, כשאחת מהן כבר צברה ותק של 6 שנים ומעלה והשנייה חדשה יותר. במקרה זה, ובכפוף למספר תנאים, ניתן למשוך את הכספים גם מהקרן שבה הוותק הוא 3 שנים בלבד.

אבל אם הכוונה היא לחסוך לאורך זמן, משיכה בתחנות היציאה תהווה ויתור על אפקט ריבית דריבית – המשך הצבירה של תשואות בקרן בגרף עולה. משיכת הכספים מקרן ההשתלמות אפשרית גם מגיל הפרישה, וגם במקרה זה חל פטור ממס. מי שימשוך את הכספים רק בגיל הפרישה ייהנה מיתרון כפול: פטור ממס, וגם תשואה עודפת על פני מי שמשך בכל 6 שנים.  

שוק ההון ונדל"ן

מעבר למכשירי החיסכון שלנו, בעת הגיענו לגיל מסוים, לרמת רווח מסוימת או לצורך בכסף מכל סיבה אחרת – נרצה לממש גם רווחים מהם נהנינו מהשקעות בשוק ההון או בנדל"ן.

רווחים מהשקעות בבורסה – מניות ואג"ח – שלא נוצרו דרך מסלולים פטורים ממס כפי שפורטו למעלה, נכנסים תחת ההגדרה של רווחי הון. ככאלה הם נתונים, כפי שצוין, להטלת מס בעת המשיכה – מס רווחי הון בשיעור של 25% ריאלי. שימו לב – המס הינו על הרווח הריאלי בניכוי האינפלציה שנוצר מהמסחר בלבד, ולא על הסכום המקורי אותו השקענו.

כעת, גם נדל"ן הוא נכס פיננסי, ובין אם רכשנו דירה להשקעה או שמדובר בבית שבו גדלנו, גם מכירה של נדל"ן היא קציר פיננסי של מה שזרענו. במקרה של נדל"ן, המיסוי בעת מימוש הנכס בא בצורה של מס שבח. זהו מס בשיעור 25% מסכום עליית הערך של הנכס. גם כאן, המס נגזר רק מעליית הערך (הרווח) ולא ממחיר המכירה כולו. ישנם מקרים שפוטרים את המוכר או המוכרת ממס: בין היתר באם הדירה היא הנדל"ן היחיד שבו הם מחזיקים; ובאם הדירה שנמכרת התקבלה כירושה מהורה או בן/בת זוג.

לקצור ברינה

לפעמים קצת "לא נעים" לדבר על כסף, ועל מימוש של הרווחים שלנו. אבל גם מי שקצרו בזיעה, פצחו ברינה כשהקציר הגיע. לכבוד החג הזה, אפשרו לעצמכם ולעצמכן לחגוג את מה שזרעתם, לבדוק שאתם קוצרים בתבונה ולזכור שחיסכון – ארוך טווח וקפדני ככל שיהיה – נועד למשיכה, בסופו של דבר. חג שמח!

 

 

 

 

 

 

לקבלת מידע ותיאום פגישה
דילוג לתוכן