כתבות ומאמרים

מתנפחים: מהי אינפלציה, למה כולם מדברים עליה ואיך מגנים על הכסף שלנו מפניה?

בחודשים האחרונים נראה שאנחנו שומעים את המילה אינפלציה בכל מקום || שילוב של עלייה בצריכה, מחסור בסחורות וכסף שמוזרם לשווקים הביא אותנו למצב שבו כל העולם חושש מאינפלציה ועליית מחירים || כך זה ישפיע עלינו

 

יש מילים שצצות בחדשות ובעיתונים, ופתאום נראה ששומעים אותן בכל מקום. אינפלציה היא אחת מהמילים האלה. לרוב, ההופעה שלה מגיעה לצד דיבורים על ריבית במשק, עליות וירידות בשוק ההון, מחסור עולמי בסחורות, עליות המחירים בסופרמרקט. אכן, אינפלציה היא דבר מורכב, שמושפע ומשפיע על המון-המון תחומים.

אבל בעצם, איך היא משפיעה עלינו – צרכנים, חוסכים, גמלאים, לוקחי משכנתאות – האנשים הרגילים? לא כולנו סוחרים בשוק ההון באופן פעיל, אבל עליות וירידות של ריבית רלוונטיות גם לנו. וכן, גם האינפלציה, מעבר לכך שהיא גורמת לחשבון בקופה בסופר לקפוץ, קשורה לנכסים הפיננסיים שלנו לטווח הארוך.

מהי אינפלציה?

אינפלציה, במילים פשוטות, היא עליית מחירים שמשמעותה שחיקה של הכסף. מדד המחירים לצרכן מראה כמה עולה סל מוצרים מסוים בכל זמן נתון, כשהמדד מתייקר – אנחנו נמצאים במצב של אינפלציה (מהמילה Inflate – התנפחות, במקרה הזה של המחירים).

בפשטות, המחיר של רכב, חלב במכולת, טיסה לחו"ל וכמעט כל דבר אחר עולה יותר. וכשהמחירים מתנפחים, הכסף שיש לנו בכיס מתכווץ. אם אפשר היה לרכוש ארבעה קרטוני חלב ב-12 שקלים לפני שנתיים, והיום המחיר הוא 15 שקלים, אזי ש-12 השקלים שבידינו שווים פחות, ונוכל לקנות איתם רק שלושה קרטונים.

ישנם שלושה סוגים של מצבים שיכולים וצפויים להוביל לאינפלציה בתיאוריה הכלכלית:

  1. אינפלציית היצע – מחסור במוצר או בשירות מסוים, כאשר הביקוש לאותו מוצר נותר זהה. המחסור דוחף מחירים למעלה, בהתאם להגיון הכלכלי של היצע-ביקוש.
  2. אינפלציית ביקוש – מצב זהה אך הפוך: היצע שנותר זהה, בעת שהביקוש עולה. אם מספר מכוניות ההונדה בעולם נותר זהה, אך פתאום כולם רוצים הונדה – המחיר שלה יקפוץ (וערך הכסף יירד).
  3. אינפלציה מוניטרית – זוהי דינמיקה שקשרוה בפשטות לכמות הכסף הקיים. המצב הזה מגיע כשממשלות או בנקים מרכזיים "מדפיסים כסף" על ידי מכירת אג"ח ממשלתיות. לרוב זה נעשה כדי לממן פעולות לאומיות, לכסות הוצאות של משבר וכדומה. במילים אחרות – יותר שקלים במשק בעת שהוא ממשיך לעבוד כרגיל, גורם לירידה בערך של כל שקל.

 

מה קורה היום?

מה שקורה בפתחה של שנת 2022 הוא שילוב מורכב של שלושת הסוגים האלה.

מגפת הקורונה, שהתפרצה בסין בסוף 2019, השביתה חלקים עצומים מהכלכלה העולמית. זה התחיל בסין – אחת מהמדינות היצרניות הגדולות בעולם – וזלג לכל העולם. בין היתר, עובדים נשלחו הביתה ומפעלים נסגרו לחודשים ארוכים. גם לאחר פתיחה מחודשת של הפעילות, עובדים רבים לא חזרו לעמדותיהם במפעלי מכוניות ומוצרים, במחצבות ברזל ונחושת ואל מאחורי ההגה של משאיות התובלה וספינות המשא. כך נוצר "פקק תנועה" בייצור ושינוע סחורות ומוצאים, והטריגר הראשון לאינפלציה החל.

בתחילת תקופת הקורונה, ישבנו בבית המון זמן. מה עשינו כדי להעביר את הזמן? ובכן, מסתבר שעשינו קניות, והרבה. תחום האי-קומרס (קניות באינטרנט) הבשיל לחלוטין לקראת 2020, וכך יכל כל מי שרצה להזמין כל דבר מאמזון, מעליאקספרס וגם מהמכולת השכונתית שמעבר לפינה. קשה לנו לפעמים להאמין שקליק קטן שלנו משפיע על הכלכלה העולמית, אבל מיליארדי קליקים כן משפיעים. כך, יצא לפועל הטריגר השני לאינפלציה, צריכה מוגברת.

https://www.digitalcommerce360.com/article/coronavirus-impact-online-retail/

 

ולבסוף, בכדי להתמודד עם עצירת הפעילות המשקית, ולשלם לבעלי עסקים שפעילותם נבלמה ולמיליוני מובטלים חדשים, ממשלות בכל העולם הדפיסו כסף, ולא מעט. כך הושלמה התזוזה המשולשת, ונראה שהאינפלציה כבר כאן.

איך זה משפיע עלינו?

כאמור, ההשפעה המיידית היא עליית מחירים. זו עדיין לא אינפלציה במלוא מובן המונח, אבל מהרגע שהמחירים מתחילים לעלות בעקביות, אנחנו כצרכנים שמים לזה לב. מדד המחירים לצרכן – המודד מחיר סל מוצרים ספציפי שנקבע אחת לכמה זמן – עולה באופן כמעט קבוע בשנה האחרונה.

בסך הכל, ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר 2022 עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5%.

כלומר, המחירים של מה שאנחנו קונים עלו בשיעור זה, או במילים אחרות – הכסף שלנו נשחק ב-3.5%. האינפלציה בפעולה. הכל מבחינה סטטיסטית כמובן, כל אחד מאיתנו רוכש דברים אחרים. אבל לשם כך קיים מדד.

http://www.bankleumi.co.il/vgnprod/blms_tsarchan.html

 

מעבר לכך, מצב אינפלציוני משפיע על הנכסים הפיננסיים שלנו. ראשית, אם השכר שלנו נותר זהה בעת שהמחירים עולים – אנחנו למעשה מכניסים פחות. ישנם סקטורים ומקומות עבודה שהשכר בהם צמוד למדד המחירים לצרכן והם יחושו פחות את ההשפעה על הכיס.

שנית, חסכונות מסוימים עלולים להישחק. כך למשל, חיסכון שהוא קבוע לא צמוד כמו פיקדון בבנק, מאבד מערכו אם שיעור האינפלציה (עליית המחירים) גבוה מהריבית שמעניק הבנק. לא משנה כמה תשואה תהיה על הכסף, אם היא נמוכה מקצב עליית המחירים, הכסף פשוט יוכל לקנות פחות.

שלישית – הלוואות ומשכנתאות מושפעות מאינפלציה. הלוואה שנלקחה עם ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן או הלוואה שנלקחה עם ריבית צמודה לפריים, תראה טיפוס בריבית כל עוד האינפלציה גואה או שבנק ישראל יעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה. באותו האופן, משכנתא קיימת – שהיא גם סוג של הלוואה – תהיה מושפעת בהתאם לסוג הריבית שנקבעה לה.

לא סתם, ההשפעה על המשכנתא היא זו שמעוררת הכי הרבה עניין בקרב משקי בית, שכן ההבדל בין החזרים בסביבה אינפלציונית להחזרים בשגרה – הוא גדול. בקצרה, גובה ההחזרים למשכנתא נקבע על ידי חישוב של שלושה פרמטרים עיקריים: הריבית החודשית שנגזרת מהריבית השנתית חלקי 12 חודשים, מספר תשלומי ההחזרים בחודשים שנגזר מתקופת המשכנתא בחודשים, וסכום ההלוואה בערכים של היום.

החזרי המשכנתאות הצמודות למדד ולריבית הפריים (ריבית בנק ישראל+1.5%) יעלו כל עוד האינפלציה והריבית של בנק ישראל ימשיכו לעלות.   

אם הריבית על המשכנתא שלכם צמודה למדד או צמודה לריבית הפריים, היא צפויה לטפס יחד עם האינפלציה.

מה עושים?

מתקשרים לקלי.

ועכשיו ברצינות, התגוננות מפני אינפלציה – אם זה במשכנתא, בתיק ההשקעות או במוצרים הפנסיוניים – היא מהלך מורכב. הוא לא מיד נחוץ, ויש מקרים שבהם האינפלציה לא תשפיע כלל על התיק.

התייחסות עומק לכל מקרה לגופו מצריכה זמן, תשומת לב ומקצוענות. לכן אנחנו ממליצים ליצור קשר עם המומחים בקלי, שיוכלו לתפור לכם את חליפת ההגנה הטובה ביותר מפני תנודות מאקרו-כלכליות כאלה.

 

 

 

 

 

 

לקבלת מידע ותיאום פגישה
דילוג לתוכן