סימולציה: מה ההבדל בין מי שפודה את קרן השתלמות בכל 6 שנים לבין מי שלא פודה ומשאיר את הקרן כחסכון הוני לטווח ארוך?

קרנות ההשתלמות בישראל מאפשרות לחוסכים בהן לפדות את הצבירה לאחר 6 שנות חסכון ללא מס רווחי הון (עד תקרה מסוימת) || אבל האם זה כדאי? מהו הפער האמיתי בין מי שפודה, לבין מי שממתין בסבלנות עד גיל הפרישה? || ביצענו סימולציה פיננסית, והנתונים פוערי פיות

 

אם אי פעם חשבתם על חיסכון של כסף לטווח ארוך, בטוח שנתקלתם בהצעות והמלצות לפתוח קרן השתלמות.

יתרה מכך, לשכירים רבים קרן השתלמות הכוללת הפקדות מצד המעסיק, ועצמאים רבים יישמעו פעם אחת לפחות שכדאי להם לפתוח קרן השתלמות לעצמאים (בעיקר משיקולי מס). מעבר לתנאים ותשואות הבסיסיים, בקרן השתלמות קיים מנגנון משיכת כספים ללא מס רווחי הון (עד תקרה) שהופך אותן לאטרקטיביות.

אבל האם כדאי בכלל להשתמש במנגנון הזה? למה זה כדאי לנו? ביצענו סימולציה של שני מקרים בהם חוסכים נהגו באופן שונה בהחלטה האם לפדות את קרן ההשתלמות שלהם, על מנת להבין מהי ההשפעה של משיכה מוקדמת של הכסף מהקרן על החיסכון. התוצאות מצביעות על פער משמעותי – ומעניקות תובנות לגבי הערך של חשיבה לטווח ארוך.

אבל נתחיל בהתחלה – מהי קרן השתלמות, ואיך עובד מודל ההפקדות והמשיכות בקרן?
קרן השתלמות היא אפיק חיסכון לטווח בינוני, גם לשכירים וגם לעצמאים, שמאופיין בתנאים מצוינים ובפטור ממס. קרנות ההשתלמות נולדו במקור למימון השתלמויות למורים ולשכירים (כנסים מקצועיים, לימודי תעודה או לימודי המשך). כיום, הקרן משמשת על פי רוב כאפיק חיסכון לטווח בינוני.

הכספים שמופקדים בקרן וצוברים תשואה, ניתנים למשיכה בפטור ממס רווחי הון בכל 6 שנים, זאת עד תקרת הפקדה שנתית: אצל רוב ציבור השכירים יפקיד העובד 2.5% מהשכר והמעסיק  7.5% מתקרת שכר חודשי של 15,712 שקל (ייתכנו אחוזי הפקדה שונים); אצל עצמאים – עד תקרה שנתית של 22,550 שקל בשנה (שמתוכם 18,960 שקל פטורים ממס רווח הון).

מעבר להיותה מכשיר חיסכון מוצלח, לקרן ההשתלמות יתרון משמעותי נוסף. החוסכים בקרן השתלמות יכולים לקבל הלוואה מהקרן בתנאים מעולים – כאשר התשואה ממשיכה להתקבל על מלוא הסכום.

"ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם"

אלברט איינשטיין.

זכרו את הציטוט הזה. וכעת, בואו ננסה לראות מהי ההשפעה של פדיון כספים מהקרן בתחנת יציאה לאחר 6 שנים, לעומת ההחלטה שלא לגעת בכסף עד גיל 67 (ואז למשוך אותו גם כן בפטור ממס).

לצורך זה, נדמיין שני אנשים – משה, בן 31, הוא גרפיקאי במשרד פרסום גדול. שכרו החודשי של משה הוא  15,000 שקל, ההפקדה החודשית לקרן ההשתלמות הינה 1,500 שקל (2.5% הפקדת עובד, 7.5% הפקדת מעסיק וביחד 10% מהשכר). ליטל, גם היא בת 31, מתכנתת בחברת הייטק, ושכרה החודשי זהה – 15,000 שקל, וגם במקרה של ליטל ההפקדה לקרן ההשתלמות שלה היא 1,500 ש"ח בחודש.

כאמור, בכל 6 שנים ניתן למשוך את הכספים שהופקדו בקרן בתוספת התשואה שהם צברו, עם פטור ממס רווחי הון. אבל אפשר גם לא לפדות. בסימולציה שביצענו, הנחנו למען הנוחות שתי הנחות:

תשואה קבועה וסולידית יחסית של 4% בשנה על הכספים שנחסכים בקרן, לשני החוסכים שלנו, משה וליטל.
השכר החודשי לא ישתנה עד גיל הפרישה (67). כמובן שמדובר בהנחה קיצונית אך היא לא משנה את מהות הדוגמא.
אם כך, כל נתוני הפתיחה זהים – שכר זהה, הפקדות זהות, תשואה זהה. כעת משה וליטל לוקחים החלטות הפוכות, שיפצלו את התרחישים לשני כיוונים שונים, ויותירו כל אחד מהם עם סכום חיסכון שונה מאוד ביד.

פדיון של קרן השתלמות

ליטל בוחרת שלא לגעת בכסף עד היציאה לגמלאות. היא מפקידה באופן קבוע לקרן ההשתלמות, אך בוחרת שלא לפדות את הכספים עד גיל הפרישה (גם לא לאחר שש שנות חסכון כאשר הצבירה ניתן למשיכה בפטור ממס רווחי הון). לעומתה משה בוחר לפדות את הכסף בכל 6 שנים ולהתחיל לחסוך מחדש ל-6 שנים נוספות.

כמה כסף כל אחד מהם יצבור עד להגעתם לגיל פנסיה (67)?

הסבלנות משתלמת

משה יפדה בכל 6 שנים סכום של 121,550 שקל, ובסך הכל בתקופה של 36 שנים (שישה מחזרי קרן השתלמות בין גיל 31 לגיל 67) כ-729,000 שקל. זוהי הצטברות כלל המשיכות שלו מהקרן מדי 6 שנים. זהו סכום לא מבוטל, וכבר ניתן לראות כיצד חיסכון בקרן השתלמות עם תשואה סבירה, יכולה להעניק לחוסך תוספת הכנסה.

אבל כמה הצליחה לחסוך ליטל באותה תקופת זמן? 100 אלף שקל יותר? 200 אלף? תחזיקו חזק – בגיל 67 ליטל, שלא משכה כסף מהקרן בשום שלב, תחזיק בסכום כפול ביחס למשה – 1.42 מיליון שקל. על אותם סכומי הפקדה באותה תקופת זמן.

איך זה קרה? זוכרים את אלברט איינשטיין? ה"קסם" שנקרא ריבית דריבית פעל כאן במלוא העוצמה.

משה
פודה את קרן ההשתלמות בכל 6 שנים
ליטל
אינה פודה את קרן ההשתלמות עד גיל פרישה
 
31 31 גיל כניסה
6 6 מספר מחזורי קרן השתלמות עד גיל 67
15,000 שקל 15,000 שקל שכר
1,500 שקל 1,500 שקל סה"כ הפקדה חודשית לקרן
121,550.21 שקל 121,550.21 שקל סה"כ צבירה בתום 6 שנים (בהנחת תשואה שנתית נטו של 4%)
1,420,793.22 שקל 729,301.26 שקל
(6  X121550 ₪)
סה"כ כסף שנצבר עד גיל 67
     

צמיחה איטית – אך משמעותית

אם הכספים בקרן ההשתלמות היו סטטיים, ולא היו צוברים תשואה כלל, גם משה וגם ליטל היו אמורים לסיים את תקופת החיסכון עם סכום זהה. אך מכיוון שהקרן מניבה תשואה של 4% מדי שנה, נוצר בין השניים פער בתשואה שהולך ומתרחב עם הזמן, ומקבל דחיפה נוספת עקב אפקט הריבית דריבית.

אם יש לנו 100 שקלים, אז בתוך שנה של 4% תשואה נותרנו עם 104 שקלים. אך בשנה הבאה, תשואה של 4% לא תותיר אותנו עם 108 שקלים, אלא עם 108.16 שקלים. הכפילו את הצמיחה הזאת בעשרות שנים ובאלפי שקלים, ותבינו כיצד עובדת ריבית דריבית.

כך גם קל יותר להבין כיצד נוצר הפער העצום בין משה וליטל. הכסף של משה, שנמשך באופן קבוע, יצא ממשחק הצבירה, ואינו ממשיך לייצר תשואה על גבי תשואה. לעומתו, בכל שנה שהכסף של ליטל צובר עוד 4% על ערכו, הוא מגדיל את סכום הבסיס של השנה הבאה, כך שה-4% הבאים יגלמו יותר כסף – וחוזר חלילה. מטיפטוף של גידול בהחזרים על החיסכון, מגיע פער סופי עצום של כמעט 50%.

מה לעשות?

קרן השתלמות היא מוצר חיסכון מצוין, ואחת המעלות שלה היא אכן האפשרות למשוך את הכסף מדי 6 שנים בפטור ממס. ואולם חשוב לזכור שזוהי רק אפשרות, ובחירה להימנע ממשיכת הכסף ולחסוך לטווח הארוך יכולה להיות שווה הרבה מאוד. אם אתם לא בטוחים כיצד עליכם לנהוג, איך לפתוח קרן, האם ומתי למשוך, כמה להפקיד וכדומה – אתם מוזמנים ליצור קשר עם המקצוענים של קבוצת קלי.

 

אין לראות בנאמר תחליף לשיווק פיננסי ופנסיוני המותאם לצרכי הלקוח. השימוש במידע ובנתונים הינו על אחריות הבלעדית של המשתמש.

כתבות נוספות באותו נושא